2009 September | Peoplehood.org

“לא באנו לעשות אקזיט. אנחנו לא חברת היי-טק שרק רוצה להימכר”

סימנס רכשה 40% מערבה פאואר תמורת 15 מיליון דולר ומתכננת הקמת שדות סולאריים בנגב; נשיא ערבה, יוסף אברמוביץ’: “הסכומים שתעביר סימנס יוזרמו ישירות למימון הקמת התחנה הסולארית בקטורה; היו לנו הצעות אחרות למכור את כל החברה אבל סירבנו, כי רצינו להישאר הבעלים”

ליאור ברון

30/9/2009

על רקע החלטת הממשלה להעביר 10% מייצור החשמל בישראל לאנרגיות מתחדשות, השוק הסולארי המקומי מעורר בשנה האחרונה עניין רב בקרב חברות בינלאומיות שמעוניינות לחבור לשותפים מקומיים. אך הרגולציה שטרם הושלמה והביורוקרטיה בהליכי התכנון, גרמו לכך שרוב העסקאות עדיין נמצאות על המדף.כל זה השתנה בחודש שעבר. עדות ראשונה לפוטנציאל המסחרי של הענף התקבלה כשענקית התשתיות סימנס הגרמנית, רכשה 40% מחברת האנרגיה הסולארית ערבה פאואר (APC), העוסקת בטכנולוגיה פוטו-וולטאית, תמורת 15 מיליון דולר לפי שווי של 37.5 מיליון דולר.

ערבה הוקמה לפני שלוש שנים, ומוחזקת בבעלות יוסף אברמוביץ’ וקבוצת משקיעים יהודים-אמריקנים (60%) בשותפות עם קיבוץ קטורה. סימנס מחזיקה ב-40% הנותרים.

אברמוביץ’ ביקש לשלב בין החזון הציוני של ההתיישבות בנגב לאנרגיה סולארית, והפעילות הנמרצת של החברה הביאה לחתימה על הסכמי שיתוף פעולה עם 15-20 קיבוצים בנגב ובערבה, המחזיקים בקרקעות זמינות להפקת חשמל בהיקף עד 500 מגוואט.

בשנה האחרונה ניהלה ערבה מו”מ מתקדם לצירוף משקיעים אסטרטגיים ופיננסיים לשם מימון הפרויקטים, והבחירה נפלה על סימנס. ההסכם בין ערבה וסימנס הוא להקמת מתקנים סולאריים בהספק של 40 מגוואט, ובהשקעה מתוכננת של כ-200 מיליון דולר. זו ההשקעה הגדולה ביותר בחברת אנרגיה סולארית שנעשתה עד כה בישראל, והיו שמיהרו לכנות אותה “האקזיט הסולארי הראשון”.

בראיון בלעדי ל”גלובס” אומרים מנכ”ל סימנס ישראל, אליעזר טוקמן, ונשיא ערבה, יוסף אברמוביץ’, כי הרושם שנוצר רחוק מהמציאות. לטענתם, הסכומים שתעביר סימנס יוזרמו ישירות למימון הפרויקט הראשון להקמת התחנה הסולארית בקטורה. ערבה כבר קיבלה רישיון להקמת התחנה (5 מגוואט) בהשקעה המוערכת ב-120 מיליון שקל.

“לא באנו לעשות אקזיט”, אומר אברמוביץ’, “אנחנו מגיעים מקיבוץ שיתופי בערבה עם ערכים של חזון וציונות. הגענו לישראל לא רק בשביל להרוויח כסף, אלא כדי לפתח את האזור ואת השוק הסולארי בישראל. כל הסכום שיתקבל מסימנס הולך לתוך ערבה פאואר ולא לכיס שלי או לכיס של שאר בעלי המניות. אנחנו כאן כדי להישאר לטווח הארוך. היו לנו המון הצעות, כולל מחברות בינלאומיות שרצו לקנות את החברה כולה ולא רק חלק ממנה, אבל רצינו להישאר הבעלים. לכן, מצאנו בסימנס את השותף האסטרטגי האידיאלי”.

לא יחליפו את המייסדים

אברמוביץ’ אומר כי “עד עכשיו הזרמנו בעצמנו את הכספים למימון הפעילות, אבל הגיע הזמן לצרף שותף. כבר אישרנו את העסקה בקיבוץ, וביקשתי מהחברים לגלות סבלנות, כי השדות הסולאריים יהפכו בעתיד לפרות מזומנים. אם יודעים לקבל את ההיתרים, כמו שאנחנו יודעים, ובצירוף היכולות של סימנס - אפשר להקים כמה פרויקטים כך שבטווח הארוך נגיע לתשואה טובה יותר למשקיעים. אנחנו לא חברת היי-טק, לא סטארט-אפ שרוצה להימכר. אנחנו רוצים להרגיש שתרמנו לעתיד האזור. סימנס גם התנהגה אלינו בכבוד, ולא באגרסיביות, כמו משקיע שרוצה לבלוע אותנו”.

“זה לא אקזיט, זו השקעה”, טוען גם טוקמן, “שהרי אף דולר לא הולך לבעלי המניות של הפרויקט. יכול להיות שבעתיד תהיה הנפקה, אני לא פוסל את זה. אבל כרגע זה לא על הפרק. אנחנו מתמקדים בהוצאה אל הפועל של הפרויקט הראשון בקטורה”.

*יש הערכות בענף שהאינטרס המרכזי של סימנס הוא הרווח שתגזור מאספקת הציוד לפרויקט.

טוקמן: “ההשקעה בערבה היא לא רק השקעה פיננסית, אלא חבילה שלמה של יכולת הנדסית, טכנולוגיה, ידע וניסיון בהקמת תחנות כוח של מ-5 מגוואט ועד מאות מגוואטים. אין לנו עניין בפרויקטים של מתקנים סולאריים קטנים. אספקת הציוד היא חלק מהעסקה, אבל לא המניע העיקרי. ברגע שסימנס היא הספקית, זה יוצר ביטחון ומוריד את הסיכון של העסקה”.

*סימנס רכשה 40% מהחברה. יש לה מטרה עתידית להגיע לשליטה?

טוקמן: “בפירוש לא. אנחנו נכנסים לשותפות בהנחה שהבעלים ימשיכו להוביל את הפרויקט. כבעלי מניות נוכל לקבל הכנסות ורווחים, אך אין לנו כוונה או רצון להחליף את המייסדים. התפיסה של זרוע ההשקעות של סימנס, SVP, היא לא להשקיע יותר מ-50% כדי לא למזג את החברה בתוצאותיה, ומצד שני, לא לקחת פחות מ-20% מהמניות, שכן יהיה זה אחוז לא משמעותי”.

*אתם מאמינים ששיתוף הפעולה יתרחב מעבר ל-40 מגוואט שנקבעו בהסכם?

אברמוביץ’: “יש לנו אינטרס משותף ליצור שוק גדול בישראל של אנרגיה סולארית. המטרה של ערבה פאואר היא להגיע לייצור מאות מגוואט יחד עם הקיבוצים השותפים. השדה הראשון בקטורה שכבר קיבלנו אליו רישיון הוא בהספק של כ-5 מגוואט ואנחנו בשלבי תכנון של עוד 3 שדות בהספק של 25 מגוואט”.

טוקמן: “מאחר שעדיין לא נבנה בישראל אפילו מגוואט אחד, יש לגלות זהירות. חתמנו על הסכם מטריה אבל עדיין חוסר הוודאות רב. המחויבות שלנו היא עד 40 מגוואט וגם זו השקעה גדולה של יותר מ-200 מיליון דולר. אם שיתוף הפעולה יעבוד והפרויקט הראשון יצליח בתוך שלוש שנים, לא תהיה מניעה להמשיך הלאה לפרויקטים נוספים”.

*איך יתחלק מימון הפרויקטים בין השותפים? האם בעל מניות שלא יזרים הון ידולל?

אברמוביץ’: “סימנס קיבלה אופציה להשקיע מאות מיליוני דולרים בכל עסקה שתהיה בעתיד. במו”מ לסגירת העסקה כלל לא ביקשנו סכום של 15 מיליון דולר, אלא פחות מזה. אבל סימנס אמרה שכדי שלחברה תהיה יכולת לממן את השדה הראשון, כל הכסף ייכנס אליה. התזרים מהפרויקטים הסולריים צפוי להיות חיובי, ואני לא צופה בעיה במימון הפרויקטים”.

טוקמן: “לפרויקטים מסוג זה יש להעמיד הון עצמי של לא יותר מ-20% מההשקעה ואת רוב הכספים מגייסים מהבנקים. כשסימנס שותפה בפרויקט יותר קל לגייס מימון מהבנקים, ויש גם קשר לכמות הציוד שסימנס מספקת לפרויקט. אם יש מעט ציוד - סימנס לא תשקיע הרבה ולהפך. ההזרמה תהיה לפי החלק היחסי של בעלי המניות, כשהחלק שלנו הוא 40%”.

במקביל לעסקה בערבה פאואר, סימנס מנהלת גם מו”מ לרכישת חברת האנרגיה התרמו-סולארית סולל, שם היא מתמודדת מול שיכון ובינוי שהגישה הצעה המשקפת לחברה מבית שמש שווי של 275 מיליון דולר. כמו-כן, היא מתמודדת גם במכרז באשלים.

*האם הכניסה לערבה פאואר ובמקביל לתחום הפוטו-וולטאי לא יוצרת ניגוד עניינים?

טוקמן: “בסולל אנחנו בעיצומו של התהליך ולכן אני לא יכול להגיב. סימנס העולמית רוצה להיות שחקנית מרכזית באנרגיה סולארית, בין אם בטכנולוגיה תרמו-סולארית ובין אם פוטו-וולטאית (PV). לגבי ישראל, אני רואה אפשרות לשיתוף פעולה עם ערבה פאוואר גם בפרויקטים אחרים, שאינם פוטו-וולטאיים. אין ניגוד עניינים אלא השלמה”.

*איפה תהיו בעוד שנה?

אברמוביץ’: “הרגולטור קבע שמי שייכנס ראשון לשוק, יזכה לתעריף גבוה יותר. מי שבאמת רוצה שדה סולארי עם הכנסות ל-20 שנה, צריך לפעול במהירות. אני מקווה שבעוד שנה נהיה בתהליכי בנייה של לפחות 3 שדות סולאריים, ועוד 25 שדות יהיו בהליכי תכנון ורישוי סטטוטורי מתקדמים”.

טוקמן: “אני חותם על זה. נעשה מה שצריך בשביל שהפרויקטים הסולאריים יתגשמו”. *

Permalink| Email this post | Print | | BlogPulse

The sun king of Israel?
By Elise Kigner Advocate Staff

Yosef Abramowitz in the Israeli desert: “The Jewish people are about ethical global survival.”

Yosef Abramowitz hopes to harness the sun and make history for Israel and the Jewish people.

As president of Israel’s Arava Power Company, the Massachusetts native wants the Jewish State to be the first nation to move from a carbon-based to solar-based economy.

“Since we’re a little country, we have lot of ideals, a lot of aspirations. If anyone can do it, it is

going to be Israel, and other people will follow,” Abramowitz said. “The Jewish people are about ethical global survival.”

Considering that Israel now gets .2 percent of its power from renewable energy, the nation does have a way to go. But Abramowitz isn’t fazed by challenges.

As a journalist, he wrote an

expose in The Jewish Advocate. As a publisher, he cofounded Newton-based JFL Media to promote Jewish interests in print and on line. As an activist, he campaigned to bring Ethiopian Jews to Israel; and as a member of the Green Movement, he made an unsuccessful bid for the Knesset.

Abramowitz

Abramowtiz’s solar dream received a $15 million boost this summer when the German company Siemens bought 40 percent of Arava Power’s shares.

Arava Power is planning to construct the first solar field in Israel, a $27 million project on Kibbutz Ketura in a desert area north of Eilat. The project is due to be completed by April 20, Yom Ha’atzmaut, Israel Independence Day and have an output of up to 4.9 megawatts.

Abramowitz traces his interest in solar energy to the scenes

Boston native pushes solar dream

he saw from his family’s apartment in Brookline in the 1970s.The 45-year-old recalled watching the long lines at the gas station next door and hearing Jimmy Carter link solar energy with “environmentalism, a secure West, and a secure Israel.”

Abramowitz founded Arava Power with other members of Kibbutz Ketura when he moved to Israel in 2006. Like the other founders, he had enthusiasm but no expertise. At Boston University, he earned a bachelor’s in Jewish Public Policy, a major he created, and at Columbia University, a master’s in journalism.

Another challenge he faced was the language. Though he took Hebrew at the Solomon Schechter Day School of Greater Boston, Abramowitz never learned words he would need in the solar business, like “investors,” “high-voltage power lines” or “re-zoning.”

Abramowitz peppers his conversation with references that tie his experiences together. He says, for example, that there is little difference between founding a media company and founding a solar company.

“To me it’s exactly the same thing, as an educator and social entrepreneur, which means when you see a need that is not being filled, you finds ways to fill it.”

With his move to Israel, Abramowitz stepped down as chief executive officer of JFL Media, which he had founded a decade earlier with Susan Laden, former publisher of Moment Magazine.

“It’s great not having to run, manage and pay for everything that one has started, and seeing your children [the publications] grow up and flourish,” he said. JFL Media launched such sites as MyJewishLearning. com, InterfaithFamily.com and BirthrightIsrael.com that have since spun off.

The company is now trying to find new publishers for its journals and magazines, and will likely dissolve, according to current CEO Amir Cohen.

Rather than bemoan the loss of his baby, Abramowitz sees JFL Media as having fallen victim to the Jewish Web world it helped pioneer. “Sometimes you just have to declare victory,” he said.

When Abramowitz left JFL Media, he said it was so he could spend more time with his kids. This month, he moved from Kibbutz Ketura to Jerusalem, again citing his five children as a reason, but he will still head Arava Power. He said when they were living on the kibbutz, his 10-year-old son complained the school there wasn’t really Jewish. In Jerusalem, three of Abramowitz’s children are enrolled in Tali schools, secular schools that incorporate Jewish values.

In Jerusalem, the family is rediscovering the modern world. In Newton, his family lived in a six-bedroom, 3,000 square foot house. In the kibbutz, they did not have a bathtub or a stove.

Abramowitz calls his family “fun and diverse.” Two of his children were adopted from Ethiopia. His wife, Rabbi Susan Silverman, is the sister of comedian Sarah Silverman. This comes with its perks and its problems.

“I’m the only one who doesn’t curse,” Abramowitz said. “It’s a little hard to restrain the children from certain use of language when their aunt uses certain kinds of language.”

Abramowitz’s father, Martin Abramowitz of Newton, was the planning director of Combined Jewish Philanthropies for 24 years. He now heads Jewish Major Leaguers, a non-profit that issues baseball cards of Jewish players. He is happy his son has combined “a good cause with a good living,” though he never told his son he thought this could happen. “I always told him that none of his ideas would ever work,” he said. “What greater incentive could a young man have than that?”

Keep up with the adventures of Y osef Abramowitz on his blog, peoplehood.org, titled “The Uncensored Rants of Yossi Abramowitz.”

Permalink| Email this post | Print | | BlogPulse

Teen mag to stop printing
Newton-based JVibe hopes to continue online
By Elise Kigner Advocate Staff
A magazine for Jewish teens will deliver its last print issue this month. JVibe, a bimonthly magazine on music, celebrities, community service and Israeli news, will publish online at least until October, and may shut down at that point if a new publisher is not found.

The transition from print and online content to online-only comes in the wake of a Newtonbased media company’s decision to find new publishers for its journals and magazines. JFL Media says its funding sources are running dry.

The nonprofit also published BabagaNewz, an online Jewish classroom magazine; Sh’ma, a journal of Jewish responsibility; and JBooks, a magazine about Jewish books and culture. Read more

Permalink| Email this post | Print | | BlogPulse

UCSJ PROTESTS IMPRISONMENT OF KAZAKHSTAN’S LEADING HUMAN RIGHTS ACTIVIST

Trial Makes a Mockery of Kazakhstan’s Candidacy to Chair OSCE in 2010

Washington, DC–UCSJ: Union of Councils for Jews in the Former Soviet Read more

Permalink| Email this post | Print | | BlogPulse

http://www.haaretz.com/hasen/spages/1112432.html

A ‘renewable light’ unto the nations

By Raphael Ahren

Yossi Abramowitz usually doesn’t suffer from too much modesty. His blog quotes Elie Wiesel as saying Abramowitz presents “hope, innovation and excellence in Jewish life,” and his biography mentions that he was co-nominated three times for the Nobel Peace Prize for his work on behalf of Soviet Jewry.But when his solar energy business, the Arava Power Company, made headlines last week for a $15 million deal with German engineering powerhouse Siemens, which bought 40 percent of the company shares, the Boston native was careful not to talk too big.

	Advertisement

“Let’s keep things in perspective: Solar energy is essentially a modular business,” said Abramowitz, who was a well-known go-getter in the American-Jewish community before becoming the co-founder and president of Israel’s leading solar developer. “We have to build field after field after field. It’s not like there’s a huge land mass area where you discover gas and boom, somebody is rich. It doesn’t work that way.”Abramowitz, who immigrated in 2006 and this week relocated from Kibbutz Ketura in the country’s south to Jerusalem, pointed out that the $15 million - the largest-ever foreign investment in an Israeli solar company - would not go into his pocket or that of anybody else. A number of newspapers had mistakenly spoken of an “exit,” he said, implying that someone became rich from the deal. In fact, the money is going straight back into the company, he told Anglo File. “My only post-deal splurge was VIP tickets to both Madonna shows,” he added.But Abramowitz’s humility - which included crediting Arava’s executive vice chairman, David Rosenblatt, for the deal - does not mean he lost his ambition. “I don’t like to do things that other people do. It’s not interesting,” he said. “I’d rather tackle complex things where people tell me it’s impossible to do, but it’s the right thing to do. That’s what gets me energized.” Indeed, when he co-founded Arava in 2006 with the goal of making Israel and the Jewish people “a renewable light unto the nations,” many predicted a failure.

“Everybody told me: If it were possible, somebody would’ve done it already… but you say to yourself: even though it’s impossible today, it’s inexcusable if it stays impossible.”

And so Abramowitz went into activism mode.

“I got into [solar energy] because I am mission-oriented,” he told Anglo File. “I couldn’t get excited about most businesses if they didn’t have some sort of social involvement or ability to strengthen the Jewish state. Energy independence and the environment come together very nicely.” Indeed, Abramowitz, who is married to Rabbi Susan Silverman, the sister of U.S. comedienne Sarah Silverman, sees his work for Arava as a holy mission. “Saving the earth itself from global warming, and the billions of people and animals on it, is not just environmentalism. It is global survival,” he wrote in a 2008 article.

Abramowitz still considers himself an activist rather than a regular businessman. Although the 45-year-old has been interested in renewable energies since his teenage days - when he won a high school prize for a solar energy project - he has spent the bulk of his being involved in countless educational and activist causes, ranging from Ethiopian and Yemenite Jewry to publishing Jewish Web sites - such as JVibe.com - and fighting world hunger. He held leadership positions in Young Judaea, the World Union of Jewish Students World and the World Jewish Congress. During the last Knesset elections, he ran for the Green Movement.

“What we’re doing today in developing a solar Israel is doing more to enhance the brand equity of the Jewish people worldwide than maybe all educational endeavors I’ve ever done in my whole life,” he said. “A green Israel is something that Jews can be very proud of. But we’re not there yet. We actually should be almost ashamed that [presently] less than two tenths of one percent of Israel’s energy comes from renewables. That’s astoundingly embarrassing and not a fulfillment of our aspirations as a people or as a state. But if indeed Israel can be the first industrial country to transform her economy from a carbon-based one to a solar-based one, then we can truly be a renewable light unto the nations.”

In spite of Siemens’s $15 million, increasing the percentage of Israel’s energy garnered by the sun from 0.2 to at least 40 in ten years, as he envisions, seems impossible. But Abramowitz believes he can do it. “I wouldn’t spend time on it if it weren’t revolutionary,” he said. “I’m doing it precisely because I think it’s revolutionary. I certainly have the track record to make things happen.”

Permalink| Email this post | Print | | BlogPulse